חידת הגעת החיים לאיי גלפגוס העסיקה את החוקרים ואת חובבי הטבע במשך שנים רבות. הימצאותם של בעלי חיים יבשתיים רבים בקבוצת איים, המרוחקת מהיבשה הקרובה כאלף קילומטרים, העלתה סברות רבות ושונות, שרובן הוכחו בסופו של דבר כמופרכות לחלוטין. 
כדי לענות באופן יסודי על חידת הגעת החיים צריך להתחיל... בהתחלה. כל האיים ללא יוצא מן הכלל הם תוצר פעילות געשית שהחלה לפני כחמישה מיליון שנה בסך הכל. כן, "בסך הכל", כי מבחינה גיאולוגית זהו פרק זמן קצר ביותר. האיים הצעירים ביותר נולדו רק לפני כשלושה מיליון שנה, ועד היום מתרחשת מדי פעם פעילות געשית בכמה מהרי הגעש שבאיים. 
אם כך, מדובר באיים שהופיעו לפתע בלב ים, ונשאלת השאלה מי יתיישב בהם ראשון, ומאיפה יגיע? עופות ים למינהם היו קרוב לוודאי הראשונים ששמחו לגלות באיים מקום מנוחה בלב ים, וזאת אם נתעלם מבעלי חיים ימיים המסוגלים לעלות לחופים, כמו אריות ים, כלבי ים ודומיהם. עם העופות הגיעו זרעים שונים, חלקם על גוף הציפורים, וחלקם במערכת העיכול שלהן. אט אט החלה להתפתח באיים צמחייה, והמינים השונים החלו להתאים את עצמם לתנאי הסביבה החדשה, תהליך הידוע כיום בשם אבולוציה. 
עם זאת, הרבה יותר קשה לענות על חידת הגעתם של בעלי חיים יבשתיים כמו צבים, שחלקם מגיע למשקל של למעלה ממאתיים ק"ג, לטאות רבות, ובהן איגואנות שאורך גופן 1.40 מטר, נחשים ועוד. איך עברו כל אלה את אלף הקילומטרים המפרידים בין חופי היבשת לאיי גלפגוס?
רבים מתפתים לענות כי האדם הוא זה שהביא את בעלי החיים לאיים, אך להם אזכיר כי בזמן שנוצרו האיים לא נולד עוד האדם הראשון, בוודאי שלא הגיע ליבשת אמריקה, ובטח ובטח שלא לאיי גלפגוס המרוחקים. יתרה מזאת, רבים מהמינים החיים באיים הם אנדמיים, ולא נמצאים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ.
התקדמות המחקר הזואולוגי והיכרות עם תורת הזרמים באוקייאנוסים הביאה לפתרון התעלומה: היתה זו מעין רפסודה טבעית, שהובילה את בעלי החיים עם הזרמים ישירות לאיי גלפגוס. נשמע פשוט? מסתבר שהחיים לא ממש קלים. ניקח כדוגמא עץ אדיר מימדים שקרס למימי הנהר ביער המשווני באקוודור, ועליו עולם ומלואו: מכרסמים, קופים, זוחלים שונים, חרקים לאלפיהם, קני ציפורים ועוד. מי מהם ששרד את האירוע מיהר וטיפס לחלקים העליונים של העץ הצף לו כעת בנהר והתקדם עמו אל הים. מול חופי אקוודור נפגשים שני זרמי ים מנוגדים: זרם פנמה החם, המגיע מצפון, וזרם הומבולדט הקר, המגיע מאנטרקטיקה. הזרמים מתאחדים לזרם קריר הפונה מערבה, ומי שרוצה לחסוך כרטיס טיסה בעלות של כ- 450 דולרים, מוזמן להתיישב על גזע עץ ולהיווכח כי יום יבוא ויגיע לאחד מאיי גלפגוס. אבל, בשיטה זו כמה חסרונות: אין מזון זמין, וגם לא מי שתייה, רסס מן הים ומלח מקשים על המצב, ותנאי מזג האוויר לא תמיד מסבירי פנים. זה מסביר את העובדה כי רוב המינים ש"תפשו טרמפ" מתו בדרך הארוכה, הנמשכת שבועות ארוכים. מי שרד בכל זאת? רק מיני זוחלים שונים, המסוגלים לצום ממושך. זהו ההסבר להיעדרם המוחלט של יונקים מאיי גלפגוס, למעט העטלף המצוי באיים, שהוא כמובן יונק שהגיע לאיים בתעופה. 
כל זה לא מספיק! לטאה שהגיעה לחוף מבטחים, הייתה חייבת למצוא שם גם אקלים מתאים, גם מזון המתאים לה, וכמו כן, להתמודד עם טפילים מקומיים, טורפים ועוד. גם אם עמדה בכל המכשולים שהעמיד לה ביתה החדש, וחיה עד מאה ועשרים, אם לא תעמיד צאצאים, ייכחד המין החדש עוד לפני שהתבסס באיים. הסיכויים כי לאותו אי יזדמן בן זוג מתאים, באותה תקופה, הם קטנים ביותר, אך עובדה קיימת היא, שבמהלך מיליוני שנים התרחשו צירופי המקרים הדרושים וחלק מבעלי החיים התבססו באיים. ראוי לזכור כי היו ככל הנראה עוד בעלי חיים רבים שעשו את הדרך הארוכה, לא מצאו את המזון המתאים או בתנאי סביבה לא מתאימים, ומתו. בנוסף היו בוודאי כאלה, שהסתדרו מצוין והצליחו לשרוד, אך מתו בשיבה טובה מבלי שקיימו את הציווי הטבעי – רבייה והבטחת עתיד מינם. 
עכשיו נותר לנו להבין איך מאותם מינים שהגיעו מהיבשת נוצרו מינים חדשים ושונים לחלוטין, שהרי כבר ציינתי, כי שיעור מכובד מהמינים החיים כיום בגלפגוס הינם אנדמיים, כלומר ייחודיים ולא נמצאים בשום מקום אחר על פני תבל. על כך בפרק 'דארווין ותורת האבולוציה'.