ימי הרכיבה באי מדגסקר והחוויות שסיפקו היו חווייה בלתי נשכחת ואולי גם חד פעמית. השילוב בין תחביב הרכיבה על אופני הרים לבין חלום הילדות הישן להגיע לאי מדגסקר היה פשוט מושלם. הוסיפו את העובדה כי נפלה בחלקי הזכות לטייל באיזוריו הפחות מטוילים של האי, ולאו דווקא בשמורות המטוילות, ותקבלו מתכון מנצח. רכיבה באופניים מבטיחה שקט מרעש המנוע, וקשר בלתי אמצעי עם הטבע הסובב אותי כרוכב. מעבר לזה, תוואי הדרך שגמענו מדי יום הוא גבוה בהרבה מזה של הולכי רגל, ובקיצור - תחביב, כבר אמרנו...? אז מה היה לנו בדרך? היו כפרים נידחים וחוות זעירות, היו גידולים חקלאיים שהושקו במים תוך שימוש בכח המשיכה בלבד, היו הרבה מקומיים סקרנים לא פחות מאיתנו, והיו הרבה עליות, וגם ירידות, גשם ושמש, ובסה"כ - חווייה גדולה. אז אם ברצונכם לשמוע על אורח חייהם של תושבי אחד המקומות הנחשלים בעולם, אתם מוזמנים!