החלטנו עושים ׳טיול אחרי צבא׳,
לא סתם מוצ׳לרים.. טיול על רמה(!)
 
טוב, אז חשבנו, ועד מהרה -
השכמה בשש עם מערכת כריזה..
התארגנות תוך  עשר קטנות,
אפודי הצלה, ומשמעת ללא פשרה, 
והופ, מעבר לדינגי בצורה חלקה(!)…
 
ואז, באי רחוק אי-שם
מרגישים כמו דרווין, והלב נפעם..
נחשפים לעינינו מיני עופות מוזרים
כמו בובי וסולה..
ו-who the fuck is it..(?)…
 
ולטאה מוזרה שילדים מפחידה!
ועוד איגואנה שבשמש התחרדנה..
 
ואריות הים, שמשמיעים קולות נהמה מוזרים,
ומכריזים מי באמת פה -השולטים באיים!!
 
ושוב חשבנו.. הנה באה הגאולה,
מה כבר יכול להיות? ג׳ונגל…
סתם, קצת זיעה..
 
ואז טראח, עוד טירונות, מה?!?
כבר בחמש השכמה??
 
מסע הליכה בבוץ במגפיים גבוהים,
ופונצ׳ו שבמקום להגן, בתוכו מזיעים…
וגשם, בלי רחם יורד בכמויות,
וכל שמבקשים זה,
ראבאק - תן לחיות!!!
 
ולקינוח אם לא די בכל המסע,
נתקענו על שרטון עם כל הכבודה..
ואת זה, הקאנו הסרבן -
נאלצנו לדחוף במעלה הנהר…
 
תם, תם ולא נשלם..
טיול שייחרת בזכרוננו, לעוד הרבההה זמן..
 
 ואחרון, ולא רק חביב. הטיול הזה יכול היה להישאר טיול נופים, טיול של חי וצומח ועוד קצת חוויות.
מי שהפך אותו ואחראי לכך, שהטיול הזה היה מעשיר בידע, מעלה נקודות למחשבה וכל זאת באווירה כייפית, תוך גילוי ידע רב בהסטוריה בוטניקה זואולוגיה ו… מי יודע מה עוד?
לא הספקנו לסחוט את הלימון הזה שקוראים לו - נעם.
תודה ענקית לך, על שבזכותך זכינו לטיול שייחרת בזכרוננו לעוד שנים רבות….