בשנים האחרונות נבחרו שתי נשים לתפקיד הרם ביותר בשתיים מהמדינות החזקות באמריקה הלטינית. בתחילת 2006 היתה Verónica Michelle Bachelet Jeria  לנשיאה הראשונה שנבחרה בצ'ילה, ובסוף 2007 היתה זו Cristina Fernández de Kirchner, שהחליפה את בעלה נסטור קירשנר, כנשיאת ארגנטינה.
באשלט וקירשנר לא היו הראשונות שנבחרו באופן דמוקרטי: כבר ב- 1990 נבחרה אישה לעמוד בראש אומה באמריקה הלטינית. היתה זו Violeta Barrios de Chamorro ששימשה בתפקיד נשיאת ניקרגואה ולזכותה נזקפת הגברת היציבות המדינית ופירוק הקבוצות המיליטנטיות מנשקן. בפנמה עלתה Mireya Moscoso לשלטון ב- 1999 עם תמיכה עצומה, שהדרדרה לקראת סוף כהונתה לשפל שלא היה כמותו בתולדות הנשיאים בפנמה.
בימים אלה עומד לפני סיומו המירוץ אל הבית הלבן, שבתחילתו היתה הילרי קלינטון, אשת הנשיא לשעבר ביל קלינטון, מועמדת בולטת. אחד משני המועמדים העמיד אישה כסגניתו ולמרות שהנשיא האמריקאי הנבחר יהיה גבר, קשה להתעלם מהמעורבות הנשית הגוברת בפוליטיקה האמריקאית.
צ'ילה - בחירות 2006
בינואר 2006 נבחרה מישל באשלט, רופאה בת 57, כנשיאה הראשונה בצ'ילה. ניצחונה של באשלט הסוציאליסטית ממשיך את מגמת הנטייה שמאלה של אמל"ט בשנים האחרונות. השמאל על גווניו השונים שולט בארגנטינה, בברזיל, בונצואלה באורוגוואי, במקסיקו ובבוליביה.
באשלט היא אם לשלושה ילדים משני אבות שונים (רק אחד מהם היה נשוי לה), שהיתה אסירה פוליטית ועברה עינויים בתקופת שלטונו של הרודן פינושה. מפלגתה, שהונהגה בעבר ע"י סלבדור איינדה, שבה לשלטון בצ'ילה עם סיום הדיקטטורה של פינושה ב- 1990, חתמה על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, הפחיתה את האינפלציה והביאה לגידול של 6% בכלכלת המדינה. באשלט שימשה כשרת הבריאות ושרת ההגנה בממשלתו של הנשיא היוצא, ריקרדו לאגוס, וזכתה לשבחים על תפקידה בהרגעת המתחים בין אזרחי צ'ילה והצבא לאחר סיום הדיקטטורה. במדינה קתולית ושמרנית כצ'ילה, שרק לאחרונה התירה גירושים ואוסרת עד היום על הפלות ויחסים חד-מיניים, היתה מועמדותה בגדר "צונמי ליברלי".
סבסטיאן פיניירה, המועמד המתחרה, הוא יזם ואיש עסקים בן 58, שהתהדר בתדמית של איש משפחה למופת והירבה להשתמש באלוהים לחיזוק טיעוניו. מאידך, הוא המיליארדר הראשון שהתמודד על הנשיאות: הוא מחזיק בכרבע ממניות חברת התעופה הגדולה בצ'ילה, ברשת טלוויזיה, בחברות ספנות ובניה וכן הוא מעורב בעסקי נדל"ן ובנקאות. למרות שהבטיח להפקיד את כל נכסיו בנאמנות אם ייבחר, נהנו מתנגדיו להשוותו למנהיג ידוע אחר - ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, על כל המשתמע מכך.
למרות שבאשלט ופיניירה ניצבו משני צידי המפה הפוליטית, שניהם הציגו חזון דומה למדי עבור צ'ילה והקרב היה, אם כן, גם על פוליטיקה אך בעיקר על אישיות.
בקמפיין הבחירות שלו הטיל פיניירה ספק ביכולותיה של באשלט להנהיג. היא אמנם שימשה בעבר כשרת הבריאות ושרת ההגנה של צ'ילה, אך מעולם לא עמדה לבחירה. הוא הציג את עצמו כאדם נחוש ופעלתן, בולדוזר שבנה את עצמו במו ידיו ושניסיונו העסקי והניהולי עומד לזכותו. הוא גם לא היסס לתקוף את הבחירות שעשתה באשלט בחייה האישיים, והציג אותה כסוציאליסטית מהפכנית התומכת בהפלות ובנישואים חד-מיניים. באשלט מעולם לא הסתירה את עמדותיה, אך התחייבה שלא להפר את הסטטוס-קוו בשני נושאים רגישים אלה, אם תיבחר. את הפופולריות שלה בסקרים היא צברה הודות לגל ליברליות הפוקד את צ'ילה בשנים האחרונות.
בנאומיה הדגישה באשלט שיש בצ'ילה דור צעיר של מצביעים שלא חוו את תקופת האימים של משטר פינושה, "שלא רוצה להתחתן, שרוצה להגשים את חייו ורוצה לעשות סקס מתי שבא לו". יש לזכור כי 4.3 מיליון בוחרים, 52% משמונה מיליון בעלי זכות הבחירה, הן נשים ונטיית ליבן ברורה.
באשלט, שהציגה בפומבי את צלקות העינויים שעברה בכלא בשנות הדיקטטורה, וסיפרה על זכרונותיה מאביה, גנרל שנכלא באותן שנים ומת בכלא קיבלה בסיבוב הראשון 46% מהקולות. פיניירה קיבל אמנם רק 25%, אך מאחר שאיש לא שבר את המחסום הנדרש (50%), נדרש סיבוב שני. הנשיא היוצא לאגוס הביע את תמיכתו בבאשלט, מהלך משמעותי בהתחשב בתמיכה לה זכה. בסיבוב השני זכתה באצ'לט ב-53.4% מ-7.2 מיליון קולות המצביעים במדינה. פיניירה זכה ב-46.5% מן הקולות בלבד.
לאחר ניצחונה, הודיעה באצ'לט כי לא תנקוט במדיניות שמאלנית רדיקלית. היא הבטיחה להמשיך במדיניות כלכלית של שוק חופשי, שהפכה את כלכלת צ'ילה לאחת החזקות באזור וחזרה על הבטחותיה להפנות הכנסות מנחושת לשיפור מצב העניים במדינה, לשפר את החינוך הציבורי, את מערכת הבריאות ואת זכויות הפנסיה.
באשלט קיבלה לידיה כלכלה שמתרחבת כבר 7 שנים ברציפות, והפכה את צ'ילה כבר באמצע שנות ה- 80 ל"נמר של אמריקה הלטינית". כיצרנית הנחושת הגדולה בעולם, טמונים עיקר רווחיה בעליית מחירי הנחושת, שנמצאים בשיא של 15 שנה. בנוסף, ירשה באשלט עודף תקציבי עצום, שיעור אינפלציה נמוך פי 3 לעומת ארגנטינה, ושיעור אבטלה שהולך ויורד. דירוג האשראי של צ'ילה, לפי חברת הדירוג סטנדרט אנד פור, הוא הגבוה ביותר באמריקה הלטינית. תחת שלטונו של הנשיא הקודם לאגוס, שבאשלט היתה חברה בקואליציה שלו, חתמה צ'ילה על הסכמי סחר עם ארה"ב, אירופה וסין.
"אני מקבלת לידי מדינה מלאת אנרגיה, שפע ואופטימיות", אמרה באשלט בנאום הניצחון שלה. "אחרי עשרות שנים של עליות ומורדות כלכליות, בנינו כלכלה פורחת, שרבים רוצים לחקות, ואנו מתכוונים להמשיך בדרך זו".
"מי היה מאמין לפני 10-15 שנה שאשה תיבחר לנשיאות?", שאלה באצ'לט בנאום הניצחון בפני אלפי בני אדם, והודתה לאביה שהתנגד לפינושה ומת בכלא מהתקף לב בעקבות עינויים שעבר. פיניירה הודה בתבוסתו, בירך את באצ'לט ואיחל לה הצלחה. הוא כינה את ניצחונה "היסטורי" ואמר כי "יש לנו צ'ילה חדשה, לראשונה יש לנו אשה בתפקיד הנשיאות". גם נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, בירך את באצ'לט. "אני חבר טוב מאוד שלה", אמר צ'אווס, "היא גיבורה".
ארגנטינה - בחירות 2007
הסנאטורית קריסטינה פרננדס דה קירשנר, רעיית הנשיא לשעבר נסטור קירשנר, הודיעה ביולי 2007 כי תתמודד על הנשיאות מטעם המפלגה הפרוניסטית. נראה שבני הזוג סמכו בעיקר על הפחד הציבורי מפני שינויים רדיקליים, כתוצאה מהטראומה של המשבר הכלכלי הקשה ב- 2001, והאנדרלמוסיה הפוליטית שבאה בעקבותיו. אין ספק שהארגנטינאים לא רצו לחזור לאותם ימים מבלבלים ובלתי אפשריים והעדיפו את היציבות היחסית שהציע קירשנר ושעליה הבטיחה פרננדס לשמור.
קירשנר, בת 55, המכונה "הילרי קלינטון של ארגנטינה", עורכת דין במקצועה, נישאה לקירשנר ב- 1975, וזמן קצר אח"כ עברו בני הזוג למחוז הדרומי סנטה קרוז. ה"פינגווינים", כפי שכונו עקב שהותם בדרום, שהיו סטודנטים פעילים פוליטית, עברו לעסקי נדל"ן, וצברו הון לא מבוטל עד חזרתם לפוליטיקה בסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20, עם שובה של הדמוקרטיה. בשנותיה בבית הנבחרים ובסנאט, נודעה פרננדס כלוחמת נגד השחיתות וזכתה לאהדתן של השכבות העממיות בעקבות דעותיה השמאליות. פרננדס גם עמדה בראש הוועדה שחקרה את הפיגועים בשגרירות ישראל ובבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס. לאחר כניסתו של קירשנר ללשכת הנשיא ב- 2003, לא הסתפקה פרננדס בתפקיד האשה הראשונה והשתתפה באופן פעיל בהליך קבלת ההחלטות. מספרים כי בעת חילוקי דעות, ידה היתה על העליונה, גם אם בדרך היחסים ביניהם כמעט והגיעו לכדי פיצוץ.
בשונה מהילרי קלינטון, שאליה היא מושווית לעתים קרובות, קריסטינה ביססה את הקריירה הפוליטית שלה זמן רב לפני שבעלה נבחר לנשיא. עם זאת, כדי להשלים חסר בניסיונה בפוליטיקה בינלאומית היא סיירה בחודשים שלפני הבחירות בארה"ב, בצרפת, במקסיקו, בונצואלה ובאקוודור וכן נועדה בז'נבה עם יו"ר ארגון הסחר העולמי, פסקל לאמי.
מסע הבחירות של פרננדס התנהל בפרופיל נמוך והעצרות היו מעטות וקטנות. היא התרחקה מהתקשורת, התעלמה מיריביה וסירבה להשתתף בעימותים. המוטו היה "מי שלא מדבר, לא אומר דברים שלאחר מכן יצטער עליהם". בבית היה לה מורה טוב מאוד לשתיקות צעקניות שכאלה - נסטור קירשנר, בעלה, נשיא הרפובליקה. פרננדס מיעטה בהענקת ראיונות לתקשורת הארגנטינית והסתפקה בשיגור מסרים מבוקרים ועמומים, כגון: "המדינה עוברת ימים קשים ואנחנו צריכים שכל בעלי הרעיונות המשותפים יתאחדו למען המטרה הגדולה". לעומת השתיקה בבית, פטפטה פרננדס בלי סוף מחוץ לארגנטינה, והשקיעה בפיתוח קשרים עם מנהיגים זרים. עקב ויתוריה על מפגשים עם בוחרים פוטנציאלים ועל הופעות בכנסי בחירות המוניים כתב לפני הבחירות ח. לנאטה, מבכירי העיתונאים בארגנטינה, בעיתון "פרפיל": "זה שילוב של יוהרה, מוצדקת לחלוטין, של פרננדס, שיודעת שהבחירות למעשה כבר הוכרעו, ושל הרצון לשחק על הקלף החזק שלה בקמפיין - ההבטחה לשפר את מעמדה של ארגנטינה בזירה הדיפלומטית. למעשה, היא אומרת למצביעים: "בעלי טיפל בהצלחה בכלכלה ובבעיות הפנים שלנו, אני אביא לנו גם את תמיכת הקהילה הבינלאומית'".
הריחוק שנקטה נועד להציג את בחירתה כמובטחת, וזה הצליח. האופוזיציה המפולגת, עם תריסר מתמודדים, לא הצליחה לקרוא עליה תיגר. האסטרטגיה שנקטה סללה את הדרך לבחירות שהפכו לטקס הכתרה, ההולם היטב את קירשנר, המתענגת על כינוי החיבה שניתן לה: 'המלכה כריסטינה'.
השוואת הנשיא המכהן ורעייתו, המשלבים כוחות כדי לשלוט בארגנטינה, לזוגיות המפורסמת של הגנרל חואן דומינגו פרון ורעייתו אוויטה, נסיכת ההמונים, היא בלתי נמנעת. התקשורת העולמית הרבתה להשוות את פרננדס לאוויטה, לרבות ציון חיבתן המשותפת לבגדי מעצבים (אוויטה אהבה שמלות שחורות, פרננדס מעדיפה בגדים לבנים) ולטיפולים קוסמטיים. בנוסף פורסם כי פרננדס קיבלה שיעורי משחק ותנועה כדי להקנות לנאומיה את אותו להט שאפיין את ההופעות הפומביות של הגברת הראשונה האמיתית של ארגנטינה. 
התגובות של פרננדס להשוואות לאוויטה, לאימלדה מרקוס ולהילרי קלינטון היו תמיד זהירות ומחושבות. מצד אחד, היא לא רצתה להיתפש כמי שמנסה לסחוט אהדה אלקטורלית מהמיתוס ששמו אוויטה, ומצד שני, כל רמז לזלזול באתוס של אוויטה עלול היה להתברר כהתאבדות פוליטית. פרננדס בחרה בדרך השלישית: חנופה רוויה בענווה מעושה. "אוויטה היתה תופעה יוצאת דופן בהיסטוריה של ארגנטינה", היא אמרה לשבועון "טיים". "אני לא מעזה להשוות את עצמי אליה, אבל אין ספק שהנשים בדור שלי חייבות לה חוב גדול. כשגדלנו בצל הדיקטטורה הצבאית בשנות ה-70, היא שימשה לנו מודל לנשיות חזקה ולוחמת, שיכולה להתגבר על כל מכשול".
הטקטיקה הזהירה הזאת שימשה אותה גם כשנשאלה לגבי הדמיון שלה ושל בעלה לזוגיות הפוליטית של הזוג קלינטון. "שתינו נשים חזקות שמביאות גישה אחרת לפוליטיקה", הסבירה פרננדס ל"טיים", "אבל אסור לשכוח שבניגוד אליה, אני הייתי סנטורית הרבה לפני שבעלי נבחר לנשיא". בהזדמנות אחרת אמרה: "אני לא רוצה שישוו אותי להילרי קלינטון, לאוויטה פרון, או לכל אחת אחרת. אין דבר טוב יותר מלהיות עצמך". מחמאה, עקיצה, הרבה כבוד עצמי, מעט מאוד תוכן - כל האסטרטגיה הפוליטית של פרננדס מקופלת בשני משפטים קצרים.
קירשנר הביסה את האופוזיציה המפולגת, ולא נדרשה להתמודד בסיבוב נוסף. הנשיאה הנבחרת הכריזה על ניצחונה, ובנאומה אמרה כי חשה אחריות לא רק לארצה אלא גם ובעיקר ל"בנות מיני". בנוסף הזכירה את הישגיו של בעלה, שישב לידה.
נצחונה של קירשנר היה כעין משאל עם על ארבע שנות נשיאותו של בעלה, שהוציא את ארגנטינה מהמשבר הכלכלי החמור ביותר בו הייתה. בשנים האחרונות עומד שיעור הצמיחה בארגנטינה על כ-8%. עם זאת, על קירשנר להתמודד עם אתגרים רבים, בהם אינפלציה גבוהה, מחסור במקורות אנרגיה ועלייה חדה בשיעורי הפשיעה. שרידיו של המשבר הכלכלי עדיין ניכרים, ואחוזי האבטלה והעוני עדיין גבוהים.