קבוצה מיוחדת במינה שטרם הספיקה לערוך היכרות בין חבריה. אולי היום נספיק... אנשים שהתקבצו מכל חלקי הארץ ואפילו מ'הצפון הרחוק' - חיפה הגיעה מישהי, מוזר...
אנשים באמצע החיים עם מרץ אדיר ושמחת חיים ויכולת להנות וסקרנות אין קץ ויכולת קליטה ויכולת הליכה, וכמובן יכולת קנייה, ועל כך ארחיב את הדיבור בהמשך.
מהר מאוד נקבעו דפוסים. נעם מסביר מהידע הרב שברשותו ויש המעוניינים לשמוע ויש הפחות מעוניינים / 'פרולטריון' היושב מאחור. אפילו ויכוח קל אין על מקומות הישיבה. הכל טוב. נוסעים, הולכים, מטפסים על אין סוף מדרגות, יורדים...שומעים ורואים עדויות לתרבויות עתיקות שנכחדו ושבטים שונים בלשונם ובשמם כמו צוציל קצקטיל, טואטוקן וכמובן מיאה אצטקים וכו'.
הידע הרב שלך, נעם, מרשים ואתה גם מקנה אותו בנעם. מלבד חשיפתנו לעושר התרבותי, להישגים האדריכליים, למדרגות האינסופיות (שכמעט נפחתי את נשימתי בעלייתן...), הידע שלך בצמחים, בגיאולוגיה (הרי געש), ההיסטוריה של כיבוש אמריקה בידי הספרדים, עד לפרטי פרטים של האנשים על האוניה - מרשים.
ריגש אותי במיוחד המכתב שכתב היהודי (שאת שמו, מפאת גילי המופלג שכחתי) על בקשתו לנס בהושענא רבה - פיסת קרקע.
נעם - למרות גילך הצעיר, יחסית לנו, דאגת לכל מחסורנו: אוכל, שתייה, מנוחה, הכל מתוזמן לתפארת ואפילו נתת זמן לקניות. חלק מאיתנו הפכו את הקניות למומחיות, וכיוון שאני לא בין המצטנעים או החסכנים, החלפנו מידע חיוני: מה קנית? איפה? כמה שילמת? תראי.. ואין ספק שתרמנו לכלכת גואטמלה ומקסיקו.
לעניות דעתי הקובעת.. היתה בקבוצה אווירה מאוד טובה, לא רק בהתחלה, כדרכן של קבוצות, אלא לאורך כל הזמן.
אז תודה רבה לך נעם על מי שאתה, מדריך בכל רמ"ח איבריך, היודע המון ויודע להסביר. מתלהב ומלהיב, רגיש לתגובותינו וגמיש, ותודה לכל חברי הקבוצה שבמהותם ובבגרותם תרמו לחווייה בלתי נשכחת. מאחלת לכולנו - כן ירבו.
ואסיים באימרה: אמנם טרם חזרנו סופית, אבל הבנו!
* מה לא קנינו? הכל: משרוך נעל, סנדל, חולצות, מפות, ראנרים, צעצועים, צעיפים, תיקים, כובעים, פסלים, עבודות קרמיקה, קוריצות ונמרים, פרפרים וציפורים, עוגות וממתקים... לא החסרנו דבר