חלקה הצפוני של טנזניה מושך אליה מטיילים רבים מזה מספר שנים, והיא הפכה ליעד המועדף על רבים מהמבקרים במזרח אפריקה. לאחר פיגועי הטרור בקניה, שמשכה אליה בעבר יותר ממיליון תיירים בשנה ירד מספר התיירים שם באופן משמעותי, ורבים החליטו לטייל בטנזניה, השכנה מדרום. 
בירת התיירות באיזור זה היא העיר ארושה Arusha, שבה ממוקמות חברות וסוכנויות רבות לטיולי ספארי, הגם שהמטייל הממוצע לא שוהה בה כמעט כלל. בד"כ רוכש המבקר מראש חבילת תיור הכוללת את כל השירותים הדרושים, מרכב ספארי ונהג, דרך כרטיסי הכניסה לשמורות וכלה בארוחות ובלינה. העיר ממוקמת בחלקה הצפוני ביותר של טנזניה, ומהווה בסיס יציאה נוח לשמורות טבע ופארקים לאומיים רבים.
שטחה של טנזניה גדול פי 47 משטח מדינת ישראל, והיא מספקת למבקר מגוון גדול של אפשרויות טיול: מטיולי ספארי בפארקים המפורסמים בעולם כמו הסרנגטי ולוע נגורונגורו, דרך טיפוס לפסגה הגבוהה ביבשת- הר הקילימנג'רו או ביקור באי זנזיבר, וכלה בחוויה אנושית מרתקת, עם כ- 130 קבוצות אתניות שונות. 
כצעד אסטרטגי מכוון, החליטה ממשלת טנזניה לשים דגש על תיירות היוקרה, ובהתאם לכך נבנו מלונות אקסקלוסיביים שמחיריהם גבוהים מאוד. מדובר לעתים במקומות נידחים, שהגישה אליהם רק בנסיעת שטח ארוכה ולא נוחה, ובהם מספר מצומצם של אוהלים בסגנון קולוניאלי, מאובזרים ברמה גבוהה, אם כי בד"כ ללא טלויזיה, אינטרנט ושאר מותרות שאינם מסתדרים עם האווירה האקולוגית ה"ירוקה". זוהי דוגמא מצוינת למגמה הבין לאומית ההולכת ומתפתחת של תיירות אקולוגית, המסמנת אולי תפנית ביחס האנושות לסביבה. תייר המגיע למלון כגון זה אינו מצפה לטלויזיה, אינטרנט או מזגן, ומרכז הביקור הוא הטבע עצמו. החשמל מסופק לצרכים חיוניים בלבד, ומקורו בלוחות הסולאריים המוצבים במקום. במקביל הקימו כמה רשתות בבעלות זרה כמה וכמה לודג'ים גדולים, שבהם חדרי מלון ברמה גבוהה, והם ממוקמים בלב השמורות המפורסמות, ומושכים אליהם מאות אלפי תיירים בשנה, המגיעים לספארי צילום. חובבי הטבע ימצאו בשמורות ובפארקים הלאומיים מגוון עצום של בעל חיים, ויוכלו לצפות ברובם מקרוב, תוך כדי נסיעה ברכבי ספארי (פירוש המילה בסווהילית "מסע"), שהם בד"כ ג'יפים גדולים שגגותיהם פתוחים. בניגוד לגני חיות, בהם בעלי החיים נתונים בכלובים, ואנו המבקרים חופשיים ללכת, כאן באפריקה המצב הפוך: בעלי החיים חופשיים לדרכם בטבע, ואנו המבקרים נתונים ב'כלוב', שהרי ברוב המקרים אסור לצאת מכלי הרכב במהלך הנסיעה בשטח השמורות. 
למרות המרחבים העצומים של הסוואנה האפריקאית (שטח הפארק הלאומי סרנגטי, לדוגמא, הוא כ- 2/3 משטח מדינת ישראל), סביב אטרקציות תיירותיות יכולים להתקבץ במהרה עשרות כלי רכב, וקריאות ההתפעלות למראה הנמר הרובץ על העץ, או האריות האוכלים את טרפם נשמעות בשפות שונות ומגוונות ומלוות באינספור קליקים מהמצלמות המשוכללות המתעדות כל רגע. "ספארי הצילום" (בניגוד ל"ספארי צייד" שעודו מקובל במדינות שונות באפריקה), גם הוא פן של התיירות האקולוגית: התייר צד במצלמתו את בעלי החיים, המסתובבים במקום חיותם הטבעי. עם זאת, עשוי מספרם ההולך וגדל של המבקרים להשפיע על הטבע בדרכים עקיפות: נוכחות אנושית, זיהום אוויר, פיתוח תשתיות כמו כבישים, מים וחשמל ועוד.
הצד האנתרופולוגי בביקורינו בטנזניה גם הוא עשיר ומרתק. מבין כ- 130 הקבוצות השונות, דומה כי בני שבט המסאי הם השבט המצולם והמפורסם ביותר. לבושם הססגוני, אורח חייהם המיוחד והמאפיינים החברתיים שלהם מושכים לכפריהם אנתרופולוגים ומבקרים רבים מכל רחבי העולם. חלק גדול מאוכלוסייתם עובר בתקופה האחרונה שינויים מרחיקי לכת בחיי היום יום, אך עדיין יש רבים החיים בדיוק כפי שחיו אבותיהם. מעניין לציין כי דווקא לבושם ה"אותנטי" של המסאים הוא בכלל... סקוטי ! היה זה החוקר הסקוטי הנודע ג'וזף תומסון (שחקר את כל האיזור שבין חוף האוקיאנוס ההודי לחופי אגם ויקטוריה ואגם טנגנייקה), שהעניק למסאים את הגלימות המשובצות. תומסון, שהתפרסם כנוסע הלבן הראשון שחדר לארץ המסאים, וגם יצא בשלום כדי לספר על חוויותיו, פרסם לאחר מסעו את הספר "דרך ארץ המסאים". 
למעט המסאים, חיים באיזור שבטים רבים נוספים, אך יש להדגיש כי השבטיות בטנזניה אינה מקור לסכסוכים על רקע דת או מוצא וכן איננה מהווה בסיס לפלגנות פוליטית. שבט נוסף וייחודי הוא שבט ההדזבה Hadzabe, שמקיים עדיין אורח חיים של צייד ולקט. חברות הציידים הלקטים, הנקראים בשם הכללי הנפוץ בושמנים, כמעט ונעלמו מן העולם, אך בסמוך לאגם אייסי Eyasi ניתן עדיין לפגוש בבני שבט ההדזבה. מדובר באוכלוסיה קטנה, המקיימת אורח חיים מסורתי לחלוטין, הכולל ליקוט שורשים, פירות, זרעים ושאר מזון מהצומח הטבעי, ובמקביל צייד מזדמן של זוחלים, קופים ציפורים, מכרסמים ויונקים אחרים. לבני השבט אין כל רכוש והם מקיימים אורח חיים נוודי לחלוטין, בהתאם לזמינות המזון בשטח. קבוצות תיירים יכולות להתלוות לבני השבט לפעילותם השגרתית, ומניסיוני, זוהי חוויה יוצאת מגדר הרגיל, הגם שהיא כרוכה במאמץ לא קטן.
לכל מטייל שיגיע לביקור בשמורות הטבע בצפון טנזניה מובטח מפגש עם עשרות מיני בעלי חיים. לחובבי הטבע ולחובבי הצילום זהו גן עדן, המספק מגוון הזדמנויות אינסופי. הוסיפו לאלה קצת מזל והרבה סבלנות, וקיבלתם מתכון מנצח. ניתן לטייל באיזור בכל חודשי השנה, ולכל תקופה היתרונות והחסרונות שלה: גשמים, המלטות בעלי החיים, טמפרטורות וכיוב'. אז אם כבר טעמתם מאירופה, מזרח אסיה ואפילו דרום אמריקה, התחילו לחשוב על טעימה קטנה מהמראות של מזרח אפריקה, שאינם דומים לשום דבר במקומות אחרים בעולם, ולא משאירים אף מטייל אדיש.