כתב: ניב אחיטוב, 13/7/16

בחום יולי-אוגוסט, קבוצת גברים ונשים, 
מיעוטם צעירים ורובם ישישים,
ייחלה לנופש קריר בקו הרוחב שישים.
נרשמו, איפוא, לטיול שנקבע לאותה עת,
לתור את איסלנד, להצטנן ולהיסטלבט.

דבר אחד שכחו לבדוק בקפדנות,
שהמדריך נועם היה רס"ר בטירונות,
ואצלו "מסתלבט" זו מלה אסורה,
שנמנעים להגות אותה, ואין לך בחירה.
אז אם חשבתם להתפנק במיטה עד תשע,
תשכחו מזה – נועם לא יספק לכם ישע.
ואם קיוויתם לנוע על גלגלים,
תשכחו מזה – אצל נועם רק ברגל עולים.
אז בחמש בבוקר כבר לא מנמנמים,
בשש קמים,
בשבע אורזים,
ובשמונה זזים.
ומי שלא מגיע בזמן,
מאויים בקנס לא קטן.

כשהיינו בארץ חשבנו שיום חמסין זה באסה,
אך מהו מול מסע בשטח אימונים של נאסא.
וכדי שנפנים היטב את המראות,
נועם לא חדל מסיפורי זוועות.
על שליחים של מלך נורווגיה שכרתו ראש של כומר,
על איסלנדים שנשבים לעבדות ללא כל אומר,
על רעידת אדמה שעלולה לפרוץ בכל רגע,
ואין מצב שממנה נצא ללא כל פגע.
על לבה שזרמה כאן רק לפני זמן קצר,
וכיסתה בדרכה כל עיר וכל כפר.
ואם, חס ושלום, יתפרץ הר-געש מתחת לקרח, 
נחשול המים מכלה כל גשר, עץ ופרח.
ואבוי אם נהיה כאן בזמן השיטפון,
כי הטיול יסתיים בבית עלמין הירקון.
רצוי, אמר נועם, שתוכלו לשרוד את כל האסונות,
ולכן מוטב שתלמדו לרוץ כסוסים ולא כאתונות.

למרות כל המוראות נוצרה קבוצה נפלאה ומגובשת,
ששרה שירים עבריים באיכות מרגשת.
כי כאשר שרה ושרה, ידידיה, אריה ועליה שרים להם שיר,
כל קרחון ששמו יוקטל הופך לגרגיר.
רק מסכנים היו ילדי פיטר שהאזינו להמיה, 
ונלקחו ישירות לטיפול פסיכותרפיה.

לסיכום, חברות וחברים, היה זה טיול נהדר, 
עם מדריך בקי ומסור שידע כל דבר.
אז תודה לך נועם והרבה הערכה ואהבה,
כי מפיסורה לפיסורה ליבנו רק גבה.
ותודה לכל המטיילים, מבוגרים וצעירים,
כי בקבוצה שכזאת רוכשים הרבה חברים.