בפרקים הקודמים עסקתי בהיסטוריה הגיאולוגית של איי גלפגוס ובפתרון חידת הגעת החיים לאחר היווצרותם. כדי להבין את המערכת האקולוגית הייחודית המתקיימת באיים, כדאי לסקור בקצרה את האקלים, שהוא, איך לומר, מפתיע ביותר!
מרכזה של החגורה המשוונית של כדור הארץ, קו המשווה, עובר בדיוק באיי גלפגוס, באי איזבלה שצורתו צורת סוסון ים. "עינו" של סוסון הים היא הר הגעש הגבוה ביותר באיים, 1707 מטרים מעל פני הים גובהו, וקו המשווה עובר ממש בסמוך אליו. מטייל המגיע למספר ימי טיול ממש על קו המשווה יצפה, מן הסתם, לימים חמים, לחים וגשומים. למרבית ההפתעה, ברוב ימות השנה לא חם, לא גשום ולא לח ! מבולבלים? בשל כך אני פה. 
זוכרים את הזרם הקר הקרוי הומבולדט? זהו זרם אדיר, העובר אלפי קילומטרים בדרכו מאנטארקטיקה צפונה, והוא האחראי למים הקרירים הסובבים את האיים. הזרמים הומבולדט ופנמה משתנים במהלך השנה, ויוצרים שתי עונות. המים הקרירים של זרם הומבולדט (כ- 20 מעלות) משפיעים רבות על כמות המשקעים באיים, ומהווים גורם ממזג משמעותי. מדהים לגלות כי ממוצע המשקעים השנתי באיים עומד על פחות מ- 300 מ"מ גשם. זוהי כמות פחותה מזו היורדת ברוב שטחה של מדינת ישראל. 
אז איך ייתכן שבחלק מהאיים התפתח לו יער ירוק ושופע? כאן אכניס מושג נוסף –יער ענן, שהוא יער גשם המקבל חלק מכובד מהמים מן הלחות שבעננים, היושבים "עליו" באופן קבוע או תדיר. בגלפגוס, נוצרת בגובה 300 עד 600 מטרים מעל פני הים שכבת עיבוי בשל הפרשי הטמפרטורה בין המים הקרים והאוויר החם. השכבה, המכונה garua, מספקת כמות מים הגדולה מזו היורדת כגשם, ומאפשרת התפתחות של יער ענן על כל מאפייניו – אפיפיטים (צמחים שאינם טפילים אך "יושבים" על עצים אחרים), שרכים, איזובים ועוד. עונת ה – Garua נמשכת מיולי עד דצמבר, ובמהלכה קריר (כ- 20 מעלות) וערפילי, הים רוגש, אין גשם אך הלחות מספקת עד 1700 מ"מ מים. בינואר מגיע זרם פנמה החם, שמעלה את טמפרטורת מי הים ל – 26 מעלות. כך נוצרת עונה המאופיינת במזג אוויר טרופי: ענני גשם וגשם יומיומי (60-280 מ"מ גשם), חם, השמים בהירים והים שקט.
בהזדמנות זו כדאי להזכיר גם תופעה אקלימית נוספת, הזוכה להתעניינות מחקרית רבה בכל רחבי העולם וקרויה El Nino. עקב שינוי במשטר הרוחות, מחמם זרם פנמה החם את המים בצורה דרסטית. גשמים עזים יורדים – ואלה תמיד מועילים לאיים הצחיחים, אבל שרשרת המזון באוקיאנוס נפגעת וגוררת פגיעה קשה באוכלוסיות בע"ח. כדוגמא אפשר להביא את אל ניניו של עונת 1982-3, אז נסקה טמפרטורת המים עד 29 מעלות. דובי ים צעירים מתו ברעב וגם בוגרים, שבזבזו אנרגיה במאבקי טריטוריה, לא עמדו ברעב. אריות ים, עקב יכולתם לצלול עמוק יותר, שרדו מעט יותר, אך ספגו אבידות רבות. ציפורים כמו קורמורנים מנוונים ופינגווינים סבלו אף הן, כי לא יכלו למלט עצמם בתעופה. איגואנות ימיות שינו את תזונתן אך סבלו מחוסר תזונה ומתו 'על בטן מלאה'. באי איזבלה נמדדו 5300 מ"מ גשם לעומת ממוצע של כ– 700 מ"מ. 
תופעה זו אינה מוסברת עד היום, ולמרות שהחוקרים יודעים מה קורה, הם אינם יודעים להסביר מדוע זה קורה. גם  תדירות התופעה היא בבחינת תעלומה, שכן היא משתנה במלי שהחוקרים יצליחו לאתר סימנים לכך. 
אז מתי לבוא? יהיה נכון יותר להגדיר מתי לא כדאי לבוא: החודשים דצמבר וינואר עמוסים תמיד, סביב כריסטמס, וזה המצב גם סביב הפסחא, באפריל. יוני, יולי ואוגוסט הם העונה העמוסה, בהתאם לחופשות בעולם. בדיקה בלוח השנה מעלה כי למעוניינים להגיע בעונה החמה, כשהים לא סוער, לא נשארו יותר מדי אפשרויות. 
מהרו להזמין...